<h1>ספר הנייר הלכ' גיטין</h1>
<h2>דף קסח.</h2>
בכל לשון שיכתוב הגט צריך שיהא משמעו לשון גירושין. וצריך שיהא הכתב מבואר היטב שידעו לקרותו קטנים, לא סכלים ולא נבונים. ולא יהא הכתב מעוקם ומבולבל שלא תהיה תדמה אות לאות ונמצא העניין משתנה. נהגו עתה כל ישראל לכתוב הגט בלשון ארמי אעפ"י שמותר לכתבו בכל לשון לכתחילה. והדיו והקלף יהא משל בעל. ואמרינן פרק גט פשוט [ב"ב קס"ח ע"א] צריך שיתן הבעל שכר הסופר אלא תקנו שתתן האשה שכר הסופר אם תרצה שלא תתעגן והפקר ב"ד הפקר. אמ' בגיטין [ד' ע"א] מודה ר' אליעזר שאם חתמו בגט שני עדים פסולין או אפי' אחד כשר ואחד פסול, אפי' נתנו בפני עדים כשרים פסול מפני שהוא מזוייף מתוכו.
